חלום המייסדים נתקל במציאות קשה של אותם ימים.  אולם עקשנות,  אידיאלים וחזון הביאו בהדרגה להקמת כפר אמנים,  היחיד בישראל - מהבודדים בעולם שבו חיים אמנים היוצרים בכל תחומי האמנות; מהאמנות הפלסטית ועד מוסיקה,  ספרות ותיאטרון.

עם השנים חלו שינויים בגישה ובמבנה הכפר,  וגם באוכלוסייתו.  אולם העיקרון של כפר אמנים נשמר בקנאות הראויה לציון.  המגוון הפלורליסטי והאינדיבידואלי של שוכני הכפר, והשוני בין דור המייסדים לבין הדור הצעיר יוצרים כיום מרקם חברתי חריג ולעיתים אף מוזר - כאשר כולם שומרים על העקרונות ההדדיים ומנסים ליצור תרבות של שיתוף. 

החיים המשותפים מנוהלים על ידי האסיפה הכללית,  הגוף השולט,  ובאמצעות ועד מנהל הנבחר כל שנתיים. פעילות תרבותית ענפה מתנהלת בכפר.  לגלרית אמני עין הוד, 

מוזיאון ינקו דאדא,  ובית האמנים, מתווספים תערוכות רבות ומגוונות ואירועים אמנותיים במרחבי הכפר.  קונצרטים של מוסיקה קלאסית והרצאות אורח מתקיימים בבית גרטרוד קראוס, ובחודשי הקיץ מארח האמפיתיאטרון להקות,  ערבי אמנים ומופעים.  במרכז הכפר,  המסעדה, המשלימה את התמונה כמקום מפגש.  גלרית אמני עין הוד מציגה את יצירותיהם של כל חברי הכפר אשר התקבלו כחברים ועברו שיפוט של ג'ורי מקומי,  מוצגת אמנות עכשווית של ציור ופיסול ושל מלאכת מחשבת; עבודות על נייר,  צילום,  קרמיקה, תכשיטי כסף וזהב, עיצוב בזכוכית ובמתכת,  שהם רק חלק מאחד האוספים הגדולים של אמנות ישראלית בארץ,כאן אפשר למצוא אמנים מראשוני הדור לצידם של אמנים צעירים בתחילת דרכם, את כפר האמנים עין הוד מאפיין המבנה המיוחד של כפר בטבע ובנוף,  אשר שמר על אופיו המקורי ומחוסר תקציבי פיתוח,  שימר את הקסם הרומנטי והפשוט של ארץ ישראל בשנותיה הראשונות.

מעטים המקומות בארץ אשר ידעו לשמור על אופי מיוחד זה,  השייך לתרבות ים-תיכונית מזמן אחר.במבני הכפר ניתן להבחין בטקסטורות רבות מהתקופה הצלבנית והטורקית,  וכן במבנים שנשמרו  ושמרו על אופיים המיוחד.  השבילים,  הדרכים,  גיבוב של ישן עם חדש מוסיפים לאווירה המיוחדת.  אולם,  יתכן שהטבע,  הצומח והנוף,  הם התופעות המרגשות והמייחדות את המקום.  נוף חורש טבעי  ים-תיכוני,  משלב בוסתנים של עצי פרי; זית,  רימון,  תאנה,  שקדיה,  גפן וחרוב.

עין הוד הייתה ונשארת שמורת טבע של סביבה ישראלית קדומה.  סביבה התורמת רבות לעבודה וליצירה פורייה.

עמיחי שביט

צילום קבוצתי באמפי תאטרון

עין הוד של פעם



1977 בית הבד.  צילום: יעקב שורר

צילומים נוספים מתקופת ההווסדות

ממקימי כפר האמנים עין הוד מרסל ינקו, איצ'ה ממבוש, אביבה מרגלית, משה מוקדי, דן בן אמוץ, חיים חפר, קון - מיכאל, דוידוביץ - גרשון, צילה ניימן, אלזה שרף, יוחנן סימון, פיני לייטרסדורף,  ז'אן דויד, פטר פטר,  שושנה פורטנוב, יהודה גבאי,  מליטה שיפר, יוסי מנדלה, מאיר דהאן, משה ברק, שולה טל ובעלה עמוס, צבי פרידלנד, האנה שווזיג,, נורמן ומרגרט לואיס, גרטרוד קראוס, ציפורה רובינס, ג'ניה ברגר, אריה נבון, דב פייגין, מיכאל גרוס, שעיהו הילל, בצלאל שץ, זהרה שץ, יעקב אגמון, גילה אלמגור, רובינשטיין ישראל,  גרוסברד יהושוע, שושנה פורטנוב, דב פורטנוב, קלייר יניב, שושנה היימן, צ'רני כרמי, רודי להמן, הדוויג גרוסמן, גדליה בן צבי, חנה יוניצ'מן, רחל בן צבי, סובקביץ' ברברה, שרה ליאור, רינה בן מנחם, יעל טאוב, צגית נטר, אלה רעיוני, שמואל רעיוני, סימה סלונים, קון, מישה אשרוב, עובדיה אלקרא, דוידוביץ, אורה להב שאלתיאל, יוסף שאלתיאל, בן ציון מגל , חיה מגל יהודה ולרשטיינר, שמואל שלזינגר,  פטר פטר, אד סרנוף, רות אריון, חנה דורון, מיצי ואליוט פיי, אורסולה מלבין, ד"ר מישה ולושה זייבלד, שמואל בר-אבן